בחוק בישראל דיני הנזיקין הם חלק מרכזי מן המשפט האזרחי להבדיל מהמשפט הפלילי, המשפט המנהלי, דיני המעמד האישי ותחומי משפט נוספים, העוסקים בחיובים לא רצוניים, בעקבות נזק שנגרם ישנה שורה של מצבים שבהם נגרם נזק לאדם, בין לגופו ובין לרכושו, ובגין הנזק מבקש אותו אדם פיצוי מהמזיק: תאונות (כגון תאונות דרכים, תאונות עבודה), רשלנות (כגון: רשלנות רפואית), תקיפה, לשון הרע, מטרד (כגון: רעש, זיהום אוויר), גניבת עין ועוד.
תביעות נזיקין הן תביעות משפטיות המוגשות על ידי אדם שנגרם לו נזק (לגופו או לרכושו), המעוניין לקבל פיצוי בגין הנזק שנגרם לו, מהמזיק שלטענתו אחראי לנזק. לכן, תביעה המוגשת נגד רופא שגרם נזק למטופל במסגרת הטיפול, למשל, היא תביעת נזיקין המוגשת בגין רשלנות רפואית. תביעה המוגשת בגין פגיעה של רכב שגרמה להולך רגל לנכות היא תביעת נזיקין ובדיוק באותו האופן גם תביעה המוגשת על רקע תאונת עבודה שגרמה לנזקים בריאותיים לעובד נופלת בהחלט תחת ההגדרה של תביעת נזיקין. במאמר שלפניכם ריכזנו עבורכם מידע הכולל כל מה שצריך לדעת על תביעות נזיקין.
חובת ההוכחה בתביעות נזיקין
על מנת שהתובע יוכל להוכיח לבית המשפט כי אכן נגרם לו נזק על ידי המזיק (הנתבע), עליו לאסוף כמה שיותר עדויות וראיות, כשבין היתר מדובר במסמכים רפואיים, תמונות שצולמו במקום האירוע, עדויות של עדי ראייה ועוד. בניגוד לחוק הפלילי, שבו התביעה מחויבת להוכיח את האשמה של החשוד מעבר לכל ספק סביר, דרישה זו לא קיימת בתביעות נזיקין. תחת זאת בתביעות נזיקין די בכך שהתובע ישכנע את בית המשפט בצדקתו ב- 51% בלבד כדי שתביעתו תתקבל במלואה.
ראה להלן פסקי דין:
פס"ד יתח שרה במסלול תביעה כפול נ' הרשות המקומית וביטוח תלמידים.